מה הסימנים המקודמים לאוטיזם?
בהרצאות שלי על סימנים מוקדמים אני פותחת בשאלה פשוטה: כמה מכם פגשו הורים שסיפרו “הכול התחיל אחרי החיסון”? או “הוא היה בסדר גמור עד שהיה לו וירוס קשה”?
וכמה הורים אמרו "שהתינוק היה מאוד נוח"? או ש“גם האבא והאח דיברו רק בגיל שלוש”?
ואולי דווקא פגשתם הורים שמהרגע הראשון הרגישו שמשהו בהתפתחות היה שונה?
בכל פעם הידיים עולות—כי כל התשובות נכונות. כך נראה אוטיזם: מגוון מאוד, בלי מסלול התפתחות אחיד. לא סתם ד"ר סטיבן שור אמר: “אם ראית ילד אחד עם אוטיזם – ראית ילד אחד עם אוטיזם.” אין פרופיל אחד שמתאים לכולם.
השונות הגדולה הזו היא גם הסיבה שאיתור מוקדם מאתגר, במיוחד אצל בנות או אצל ילדים שמדברים. בנוסף, אין כיום מבחן ביולוגי שמאשר אבחנה, והתפתחות תינוקות בכלל מאופיינת בעליות ומורדות טבעיות.
לפני שמפרטים את הסימנים עצמם, חשוב לזכור: לא מדובר בסימן אחד, אלא במקבץ של סימנים תקשורתיים והתנהגותיים שחוזרים ומופיעים לאורך זמן.
מה הסימנים התקשורתיים חברתיים?
כאשר הורה מתאר שהוא מלמד את הילד להצביע או לשחק קוקו, נדלקת אצלי מיד נורה אדומה. אלה התנהגויות שילדים לרוב מפתחים באופן טבעי, ולכן הצורך ללמד אותן ישירות הוא סימן שכדאי לשים לב אליו.
- העדר חיוך חברתי או ביטוי של הנאה מפעילות משותפת
התינוק מחייך מעט מאוד ואינו מפגין הנאה מאינטראקציה עם מבוגר. - איחור או עיכוב בחיקוי קולות או תנועות גוף של מבוגר
פחות חיקוי של קולות, הבעות ותנועות גוף בסיסיות. מתקשה לעקוב אחר תנועות במשחקי אצבעות ושירים. - תינוק שלא ממלמל
הילד לא ממלמל בגיל שבו מצופה לשמוע מגוון קולות ראשוניים. - תינוק שיכול לשחק לבד להרבה זמן
משחק עצמאי ממושך מאוד, ללא כמעט פנייה אל המבוגר. - חוסר תגובה לקריאה בשם או תגובה לא עקבית
לפעמים מגיב לשמו ולפעמים לא, גם כשהסביבה שקטה. - לא מסתכל לעבר מקום/חפץ שמבוגר מצביע אליו
לא עוקב אחרי הצבעה ולא מפנה מבט לכיוון המוצג. - לא מפנה את הקשב של המבוגר למשהו שמעניין אותו. לא מחפש את המבוגר על ידי הבאת חפץ להראות לו
אין יוזמה לשיתוף — לא מצביע, לא מביא חפץ ולא "מזמין" מבוגר להתבונן יחד. - מבקש ממבוגר דברים כגון: בקבוק מים, צעצוע אהוב באופן שונה. הפעוט עשוי לבקש בצעקות, לקחת את היד של המבוגר בלי להביט אליו
הבקשה נעשית בלי מחווה, בלי מבט ובלי פנייה תקשורתית. - הבעת פנים שטוחה
מעט מאוד שינויי הבעה במהלך אינטראקציה. - חוסר תשומת לב להבעות פנים של אחרים
הילד כמעט לא מגיב לרגש שמופיע בפני המבוגר. - חוסר שימוש במחוות גוף כגון הצבעה, הנדת ראש, ניפנוף לשלום, שליחת נשיקה
מעט מאוד שימוש במחוות בסיסיות לתקשורת. - נמנע מקשר עין או לא שומר על קשר עין לאורך זמן
קשר העין קצר, לא יציב או כמעט לא קיים. - מתעניין בחפצים יותר מבאנשים.
מה הסימנים ההתנהגותיים?
- משחק חזרתי עם חפצים כגון סיבוב גלגלים של אוטו, נפנוף חוטים, סידור צעצועים בשורה.
אצל כל הילדים יכולים להופיע עניינים חזרתיים, אבל באוטיזם לעיתים מדובר בדפוס בולט יותר, עם מגוון משחק מצומצם או עניין בעיקר בחלקי צעצוע כמו גלגלים ותגיות. כשמפריעים לילד במשחק החזרתי — לפעמים מופיעה מצוקה משמעותית שהיא מבחינה בין משחק חזרתי טיפוסי ללא טיפוסי. - התעקשות על טקסים ושגרות קבועות
הילד דורש שהשגרה תתרחש בדיוק באותו סדר — בארוחה, אמבטיה, נסיעה או לפני השינה — מה שמעיד לעיתים על קושי בגמישות ובהסתגלות. - תנועות חזרתיות כגון נפנופי ידיים, סיבוב גוף, נדנוד ראש, זמזום
עד גיל 3 שנים תנועות כאלה יכולות להיות חלק מההתפתחות, אך הן מדאיגות כשהן תכופות, חזקות, כוללות פגיעה עצמית או אינן פוחתות עם הזמן. - התנהגויות חושיות חריגות כגון רגישות לרעש, רתיעה ממגע עם חומרים רטובים, הימנעות ממגע אנושי
לעיתים יש בררנות גבוהה במזון או קושי במעבר למוצקים.
מנגד — ייתכן חיפוש גירויים חזק כמו קפיצות, חיבוקים חזקים, לחיצת ראש, מצמוצים מול אור או מעיכת אוכל על הפנים.
האם יש סימנים רפואיים ופיזיים?
אין סימנים רפואיים מובהקים שמצביעים על אוטיזם אבל יש מצבים רפואיים שנפוצים יותר בקרב ילדים אוטיסטים. לדוגמא: אלרגיות מזון ועור, אפילפסיה, הפרעות במערכת העיכול והפרעות שינה.
לא קיימים סימנים פיזיים אוניברסליים באוטיזם. במספר מחקרים קצב צמיחת הראש בשנה השנייה לחיים קושרה לאוטיזם אך לא היו הבדלים עקביים בספרות בהיקף הראש בלידה ובבגרות. כן ישנם ילדים שרואים באופן חיצוני את הקשיים המוטוריים והתקשורתיים שלהם. לדוגמא היציבה של ילדים עם מסורבלות מוטורית וטונוס שרירים נמוך. ילדים עם הבעת פנים שטוחה.
מה הגורמים שמעלים את הסיכוי לאוטיזם?
ישנם כמה גורמים שנמצאו במחקר בשיעור גבוה באוטיזם אך ישנן תיאוריות שונות לגבי ההסבר לקשר בין אותם גורמים ואוטיזם. הגורמים הללו כוללים: היסטוריה משפחתית של אוטיזם, פגות, תאומים, לידה קיסרית, הפריית מבחנה, וגיל האב מבוגר בעת הלידה. חשוב לזכור כי לא כל מי שיש לו אחד או יותר מהגורמים הללו יהיה אוטיסט אך אם יש סימנים המצביעים על אוטים יחד עם קיומו של אחד או יותר מהגורמים הללו זה מסייע באבחנה.
מתי אפשר לזהות סימנים מוקדמים לאוטיזם?
גיל הזיהוי תלוי בכמות ובבהירות הסימנים שהילד מראה יחד עם מצבים רפואיים וגורמי סיכון שיכולים לסייע בזיהוי המוקדם. גם המומחיות של אנשי המקצוע בהתפתחות מוקדמת יכולה להשליך על הזיהוי והברור של הסימנים. סביב גיל 3 שנים הסימנים יותר מובהקים ופערים התפתחותיים יותר ברורים אולם כבר מגיל 9 חודשים ניתן לצפות בהעדר חיוך חברתי, תגובה מעוכבת לשם, מחוות גוף כגון הושטת יד להרמה, בייביי. רק לקראת גיל שנה – שנה וחצי נסתכל על יכולת התינוק להשתתף בהדדיות בשירי אצבעות, שיתוף מבוגר, חיקוי והתפתחות משחק מגוון, עניין בחפצים יותר מאנשים ועוד. רב שאלוני האיתור המוקדם מתייחסים לגיל שנה וחצי ומעלה. הזיהוי אצל בנות לעיתים מתעכב יותר מבנים כאשר השפה מתפתחת ואף גבוהה, כשיש להן קשר עין והבעתיות טובה. דווקא הצדדים ההתנהגותיים של נוקשות וקשיי ויסות יסייעו באיתור מוקדם של בנות.
מה לעשות אם אני מזהה את הסימנים הללו אצל הילד שלי?
לאורך שנות הילדות המוקדמת טבעי לחשוש לגבי ההתפתחות של הילד. כשהחששות מתחזקים ואתם מזהים כמה סימנים שעולים בקנה אחד עם חשד לאוטיזם, חשוב לפנות לרופא המשפחה. רופא המשפחה יוכל לתת הפנייה לאבחון במרכז להתפתחות הילד.
במרכז להתפתחות הילד תעברו בירור ראשוני, שבו יבדקו האם יש צורך באבחון רב־מקצועי מקיף. אבחון רב-מקצועי כזה כולל בדרך כלל כמה מומחים: רופא התפתחותי, פסיכולוגית, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת ופיזיותרפיסט.
יש מצבים שבהם תופנו קודם לכמה מפגשי טיפול אצל איש המקצוע שהכי מתאים לצורך הבולט של הפעוט. לדוגמה, אם יש עיכוב מוטורי באבני דרך של הליכה – תקבלו הפניה לפיזיותרפיה. מעבר לחיזוק המוטוריקה, מפגשים אלו מאפשרים הסתכלות ראשונית על הילד ובדיקה האם יש צורך בהמשך אבחון מקיף יותר.
איתור מוקדם יכול להוביל לטיפול מוקדם יותר. טיפול מוקדם באוטיזם בגיל הרך קריטי לקידום התפתחות הילד. ראו בלוג בנושא טיפול מוקדם באוטיזם בגיל הרך.
היה ארוך מדי ולא קראתם הנה תקציר (TLDR):
אוטיזם לא נראה אותו דבר אצל כל ילד, ולכן אין סימן אחד שמאבחן – אלא שילוב של סימנים לאורך זמן, בעיקר בתחום התקשורת וההדדיות. על הילד להראות סימנים תקשורתיים יחד עם עדויות להתנהגות חזרתית חריגה. חלק מהתינוקות מציגים שונות כבר מההתחלה, חלק רק סביב גיל שנה־שנתיים, ובייחוד אצל בנות או ילדים שמדברים מוקדם הזיהוי עלול להתעכב. אין בדיקה רפואית שמאשרת אוטיזם, ויש עליות וירידות טבעיות בהתפתחות של תינוקות, ולכן מסתכלים תמיד על תמונה רחבה ולא על סימן בודד.
סימנים מוקדמים יכולים להופיע כבר סביב גיל 9–12 חודשים, אך לרוב נעשים ברורים יותר בין גיל שנתיים לשלוש שנים. גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית, וסיבוכי לידה יכולים לחזק חשד – אבל אינם גורמים לאוטיזם.
כאשר מופיעים כמה סימנים לאורך זמן, מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולקבל הפניה להתפתחות הילד לבירור מקצועי ואבחון מקצועי.
ד״ר איילת בן-ששון
מרפאה בעיסוק התפתחותית | חוקרת ומטפלת באוטיזם בגיל הרך