גישת הדנבר (ESDM) לאוטיזם היא אחת הגישות ההתפתחותיות המבוססות מחקר לטיפול בילדים צעירים על הרצף האוטיסטי. לאחר שנים של לימודים והכשרות, בחרתי להתמחות בגישת הדנבר משום שהיא משלבת הנאה משותפת, משחקיות וזרימה יחד עם תכנית התפתחותית מובנית ומדידה.
לעיתים הורים לאחר אבחנה מוצפים ולא יודעים איך לבחור בין השיטות השונות. לפעמים נחשפים לגישה אחת בלבד, ולא יודעים שקיימות עוד שיטות שעשויות להתאים יותר לילד שלהם. בעמוד הזה ריכזתי שאלות שהורים שואלים שוב ושוב בקליניקה, כדי לעזור להבין את עקרונות גישת הדנבר, היתרונות שלה, ואיך נראה טיפול בגישת הדנבר בפועל – בצורה ברורה ובלי להיכנס לשיטות עבודה ספציפיות.
תוכלו לקרוא מידע לגבי סימנים מוקדמים לאוטיזם בגיל הרך כאן ולמידע כללי יותר על טיפול באוטיזם בגיל הרך כאן.
מהי גישת הדנבר לאוטיזם בגיל הרך ומה היתרונות שלה?
מי פיתח את הגישה ומדוע?
פרופ' סאלי רוג'רס ופרופ' ג'ראלדין דאוסון פיתחו את גישת הדנבר בארה"ב.
הגישה יוצאת מנקודת הנחה שילדים לומדים דרך קשר, אינטראקציה וחוויות יומיומיות, ולא רק דרך תרגול מובנה של מיומנויות. על כן הגישה דוגלת ביצירת הזדמנויות למידה טבעיות רבות בתוך השגרה ודרך משחק והנאה.
על איזו תפיסה התפתחותית נשענת הגישה?
הגישה רואה באוטיזם הפרעה התפתחותית שמשפיעה במיוחד על למידה חברתית מוקדמת.
כאשר ילד מתקשה ביוזמה חברתית, חיקוי, קשב משותף ותקשורת – זה פוגע בדרך הטבעית של הלמידה.
גישת הדנבר תומכת בתהליכי הלמידה הבסיסיים, בשלב שבו המוח גמיש במיוחד.
למה הקשר עם המבוגר כל כך מרכזי בגישת הדנבר?
מחקרים וניסיון קליני מראים שילדים לומדים בצורה הטובה ביותר כשיש להם סיבה להיות בקשר.
קשר רגשי חיובי, רגיש והדדי יוצר מוטיבציה לתקשורת, חיקוי ומשחק.
בגישת הדנבר, המבוגר הוא שותף פעיל למשחק, ולא רק מדריך מהצד.
גישת הדנבר לאוטיזם בגיל הרך לעומת שיטות אחרות
איך גישת הדנבר שונה מזמן רצפה (Floortime)?
שתיהן גישות מבוססות קשר, אך עם דגש שונה:
- זמן רצפה מתמקד בעיקר בהתפתחות הרגשית–חברתית ובהעמקת הקשר דרך הליכה אחרי יוזמות הילד.
- גישת הדנבר משלבת קשר ומשחקיות עם חשיבה התפתחותית שיטתית, המבוססת על אבני דרך התפתחותיות בכל תחומי ההתפתחות. תהליך הטיפול בדנבר מובנה יותר.
כיצד גישת הדנבר שונה מגישות התנהגותיות (כגון:PRT, ABA)?
- גישות התנהגותיות מתמקדות בלמידה דרך חיזוקים חיצוניים וחזרה על התנהגויות מוגדרות.
- גישת הדנבר רואה בלמידה תהליך המתרחש בתוך אינטראקציה חברתית משמעותית.
- הדגש בדנבר הוא על: רצון להיות בקשר, יוזמה, משמעות והנאה משותפת.
איך נראה תהליך טיפול בגישת הדנבר לאוטיזם?
התהליך מתחיל בהבנה מעמיקה של הפרופיל ההתפתחותי של הילד, בעזרת כלי הערכה ייעודי של המודל.
לאחר מכן, אנחנו מגדירים מטרות מדידות המותאמות לשלב ההתפתחותי שלו. לאורך הדרך מתקיים מעקב מתמשך אחר ההתקדמות והתאמות לפי הצורך, מתוך הבנה שהתפתחות אינה קו ישר אלא תהליך משתנה.
את התהליך יכול להוביל מטפל מוסמך לאחר הכשרה. בישראל, עמותת "אותי" מכשירה מטפלים בגישה זו.
אלו תחומי התפתחות במוקד גישת דנבר?
- עצמאות ותפקוד יומיומי
- הבנת והבעת שפה
- קשב משותף
- אינטראקציה חברתית
- משחק וחיקוי
- קוגניציה
- מוטוריקה גסה ועדינה
בגישת הדנבר מתרגלים כמה תחומי התפתחות יחד מכיוון שההתפתחות התקשורתית והחברתית משפיעה על כל תחומי החיים – ולהפך.
האם ההורים צריכים להפוך למטפלים?
לא, אך נדרשת שותפות פעילה:
- להתבונן בילד ולהבין את סגנון התקשורת שלו
- לזהות הזדמנויות למידה באינטראקציות יומיומיות
- ליצור רגעים של קשר, משחק והנאה משותפת
איך “תרגול” מתבצע בפועל?
תרגול אינטנסיבי ומשמעותי קורה בחיי היום־יום: בזמן משחק, סיפור, גינה, ארוחה, אמבטיה והתלבשות – לא רק ליד שולחן. ישנן כמה סוגים של תכניות דנבר: ביתית, בקליניקה ובהדרכת הורים (P-ESDM). בתכנית ביתית או בקליניקה, המטפל משלב פעילויות מסוגים שונים כגון: פעילות סנסומוטורית, יצירה, משחק דמיוני, הרכבה, משחק קופסה בכדי לאפשר תירגול של מגוון מטרות טיפול ולשמר רמת עניין וקשב. ההורה צופה במטפל. לעומת זאת במפגשי הדרכת הורים (P-ESDM) ההורה מקבל הדרכה תוך כדי שהוא משחק עם הילד למקטעי זמן קצרים. הדרכת ההורים מגבירה את מיומנות ההורה ביישום האסטרטגיות של הגישה.
P-ESDM היא תכנית מובנית של כ-14 שבועות בהתאם לצרכי הילד והמשפחה.
למי גישת הדנבר מתאימה?
- ילדים צעירים עם אוטיזם, בעיקר עד גיל חמש
- הורים שמחפשים טיפול התפתחותי, טבעי ומבוסס קשר
- הורים שרוצים לרכוש כלים לקידום הילד
- פחות מתאימה למי שמחפש תכנית מובנית מאוד עם מדדים התנהגותיים נוקשים
הגישה פותחה במיוחד לילדים צעירים ולכן מתאימה בעיקר לגיל הרך (עד גיל חמש). עם זאת, התאמה תלויה בפרופיל הילד, בצרכים של המשפחה ובמה שמרגיש נכון עבורם.
איך נראית התקדמות לפי גישת הדנבר?
ההתקדמות לא נמדדת רק במספר מילים או מיומנויות, אלא גם ב:
- יותר יוזמה חברתית
- יותר מעורבות בקשר
- שיפור בקשב משותף
- תקשורת יומיומית עשירה יותר
- משחק וגמישות
לעיתים אלו שינויים קטנים, אך משמעותיים מאוד בחיי היום־יום.
מה מקומו של ריפוי בעיסוק בגישת הדנבר?
מרפאים בעיסוק מביאים לגישה הסתכלות רחבה על השתתפות הילד בחיי היום־יום – במשחק, בפעילות, בתקשורת ובתפקוד העצמאי. התרגול בגישה הוא בתוך השגרה הטבעית של הילד.
בריפוי בעיסוק בתוך גישת הדנבר יש התייחסות, בין היתר, ל:
- ויסות חושי ורגשי והשפעתו על זמינות הילד לקשר וללמידה
- מוטוריקה גסה ועדינה כחלק מהיכולת לשחק, לחקות וליזום
- תפקוד יומיומי ועצמאות מותאמת גיל
- משחק כבסיס להתפתחות תקשורתית וחברתית
סיכום – למי מתאימה גישת הדנבר?
גישת הדנבר מתאימה להורים לילדים צעירים עם אוטיזם שמחפשים:
- טיפול התפתחותי, מבוסס קשר, עם ראייה רחבה של הילד והמשפחה.
- תכנית טיפול מובנית וממוקדת.
- כלים מעשיים לקדם את הילד שלהם.
- גישה שמכבדת את הקצב של הילד, מחזקת את הקשר איתו, ומבוססת על הבנה עמוקה של התפתחות בגיל הרך.
אם אתם מתלבטים האם גישת הדנבר מתאימה לילד שלכם, ניתן לפנות אליי לפגישה שבה נבחן יחד את הפרופיל ההתפתחותי של הילד, הצרכים המשפחתיים וההתאמה לגישה זו.
מקורות נוספים:
https://www.achbooks.co.il/document/50,147,4184.aspx
ד״ר איילת בן-ששון
מרפאה בעיסוק התפתחותית | חוקרת ומטפלת באוטיזם בגיל הרך